ב-2013 סערה בישראל "אלכסה" - סופה יוצאת-דופן, שבמהלכה ירדו כמויות משקעים - ובמיוחד שלג - עצומות ביחס לאזור. מי שהתגורר במרכז או בשפלה - יכול היה לראות נוף של הרי יהודה והשמרון מושלגים - ממש מחלונו. על הסערה הזו כתבו שזו תופעה של פעם במאה, ולמרות הרצון העז ללכת ולצפות בשלג באזור החביב עליי בארץ - נאלצתי להמתין לפתיחת הכבישים.
ביום בו הסתיימה הסופה חיכיתי בכליון עיניים לידיעה על פתיחת הצירים. בשעות הצהריים כששמעתי שנפתחו סוף-סוף, יצאתי לאזור - והספקתי להגיע ממש לקראת שקיעה כדי לראות את השלג שנשאר באזור - שעדיין היה בכמות מכובדת ויפה.
לאחר הסופה הזו, הבטחתי לעצמי שאם יזדמן לי לחזות שוב במזג אוויר כזה - אעשה מה שביכולתי כדי לאפשר לעצמי לחוות את המחזות היפהפיים האלו ליותר משעה בודדת. אגב, אולי זה המקום להיות טרחן ולהזכיר שתנאי מזג-אוויר כאלו אינם משחק ילדים. הם עלולים לגרום לפגיעות ברכוש ובנפש, ואין תמונת טבע או מחזה ששווה סיכון חיים. הגיעה 2022. יותר מ-8 שנים מהסערה הקודמת, הסערה "אלפיס" (Elpis) עמדה בפתח, והחזאים הבטיחו הרים וגבעות של שלג. אמנם לא מדובר בכמויות של הצפון - אבל בהרי-ירושלים הנמוכים יותר, בהם לא נערם שלג בדרך-כלל, מבחינתי זה היה שקול לפחות לאתר סקי באירופה. נראה היה שכל המדינה (ובפרט - הצלמים שבה...) נערכים לימים האלו של השלג. אישית, המתנתי בסבלנות. לא האמנתי שהתופעה הזו של 2013 תחזור על עצמה, אבל החלטתי להיות מוכן לאפשרות, לכל הפחות.
בערב לפני התארגננו קבוצה קטנה של חברים, והגענו לאזור מוקדם בבוקר. בדיעבד, לא ניתן היה לבקש תנאים מושלמים יותר. השלג ירד מספר שעות במהלך הלילה הקפוא, ולפנות בוקר - כשהטמפרטורות עלו במקצת - היה בשיאו. המחזות שנגלו לנו היו מופלאים. בעמק עוד נשארו שאריות ברד לבן שירדו, ועל צלעות ההרים - כבר מגובה נמוך יחסית - האדמה הייתה מכוסה בלבן. לרגע קצר, אפילו קיבלנו את אור השמש הנמוכה שהאירה את ההרים באור יפהפה.
על היופי המדהים הזה העיבה הידיעה שהנופים שאנו רואים, שהיו ירוקים לגמרי עד לפני חצי שנה - נשרפו כליל בשריפת הענק של אוגוסט 2021. העצים - שחלקם קיבלו צמרות אדמדמות כמו בשלכת - היו למעשה עצי אורן ירוקי-עד שהעלווה שלהם האדימה מהשריפה. נוף סוריאליסטי של עצים שחורים על שלג לבן נגלה לנו בכל מקום שהגענו אליו. בצילום, קשה היה להתמקד במשהו אחר.
הצילומים מהיום הזה מעורבים. מצד אחד - העצים השחורים, שעדיין עומדים במקום כמו אנדרטה ליער שהיה פעם. מצד שני, ההתחדשות שהחלה, והלבן שכיסה את הכל - נותנים תחושה של יופי שונה מהרגיל לאזור. אבל כך או כך, ללא ספק - זו אחת מיציאות הצילום המיוחדות שחוויתי בארץ.
Comments